המשבר הכלכלי העולמי

 

 

המשבר הכלכלי העולמי, שפרץ באמצע שנת 2007 משפיע על כולנו. משבר זה גורם, בארץ ובעולם למיתון חריף המתבטא בין היתר בגידול חד באבטלה, בירידה בצריכה, בסגירת בתי עסק רבים, בירידה בצמיחה וכו'. ישנם המעריכים כי המשבר עלול לעלות בחייהם של 90 מיליון בני אדם ברחבי העולם! 

למה זה קרה? למה דווקא עכשיו? מדוע המשבר העולמי, שמקורו בארה"ב משפיע על ישראל? מה ההשפעות על הכלכלה העולמית? מה הצפי לעתיד? סדרת כתבות זו תנסה לשפוך מעט אור על נושא מורכב ומרתק זה.

הסיבות למשבר – כתבה מס' 1

1. מדיניות הממשל האמריקאי - המשבר, שנקרא גם משבר ה"סאב פריים", נקרא כך בשל הלוואות שניתנו ללווים שכושר ההחזר שלהם אינו ברור ונמוך מהפריים.  הממשל האמריקאי והבנק המרכזי (הפד) רצו לעודד רכישת דירות בקרב המעמד הנמוך ובכך להעבירם למעמד הבינוני. הם יצרו מדיניות של לקיחת הלוואות לרכישת דירות ללא בטחונות מספקים וללא ווידוא יכולת החזר נאותה. הפד איפשר לבנקים להעביר את הסיכון שבהלוואות אלה ע"י לקיחת הלוואות (הנפקת אגרות חוב) מלקוחות אחרים. בכך – הסיכון עבר מהבנקים לרוכשי אגרות החוב ולבנק לא היה אינטרס לבדוק כיאות את מקבלי ההלוואות.

נוצר מצב שפקידי הבנק, שראו לנגד עיניהם את הבונוסים בהגדלת מכירות הבנק נתנו הלוואת ל"כל דיכפין". כמו כן – בנקים נתנו הלוואות לרכישת דירות בגובה 100% מהנכס כאשר הבטחון שדרשו בתמורה היה הנכס בלבד.

ראוי לציין ששוק הלוואות ה"סאב פריים" בארה"ב היה 8% בלבד משוק ההלוואות ובכל זאת – כאשר התפוצצה הבועה – נוצר המשבר החריף!

2. מודל הכלכלה המערבית – הבנקים העניקו הלוואות שהגיעו באירופה לגובה של עד 110% מערך הדירה! זאת היות והעריכו שמחירי הדירות ימשיכו לעלות וכך הבטחון שכנגד ההלוואה יעלה על מחיר ההלוואה. כמו כן, כאמור, הסיכון לא חל על הבנק אלא על רוכשי האג"חים. חברות דירוגי האשראי, כמו מודי'ס ו- S&P, העניקו דירוגי אשראי גבוהים מאד לבתי השקעות ולבנקים שעסקו בהלוואות ה"סאב פריים".

3. מוטיב העדר ותאוות בצע – הבועה שנוצרה בשל המדיניות הנ"ל גרמה לכך שנוצרו ביקושים אדירים לרכישת דירות שנרכשו גם בשל מניעים ספקולטיביים. התנהגות הציבור מזכירה את התנהגותו בעת המשבר העולמי שפרץ בשנת 1929. דירות נרכשו בסכומים הגבוהים בהרבה מערכן הריאלי וכשהגיעה הירידה, הרוכשים מצאו עצמם עם הלוואות הגבוהות בהרבה מערך הדירה והעדיפו לא להחזיר את ההלוואות אלא שהנכס ימושכן. הבנקים נשאו בהפסדים אדירים והגיעו לסף פשיטת רגל. אין ספק שפרשיות כמו מיידוף וסטנפורד הוסיפו לאובדן האמון בכלכלה.

 4. רגולציה לקויה – הפיקוח על הבנקאות האמריקאית לא הצליח להתאים את עצמו להתפתחויות האדירות שהיו בענף הפיננסים והבנקאות בשנים האחרונות וליצירת הכלים הפיננסיים המודרנים. בממשל בוש רוו נחת מהירידה בשער הדולר ששיפרה את מאזן הסחר של ארה"ב ולא הורו לאנשי הפד להדק את הפיקוח. הפיקוח לא הצליח לחזות את המשבר וליצור כלים שימנעו אותו.

 

מדוע המשבר פרץ דווקא עכשיו?

כאמור, בשנים האחרונות, מחירי הנדל"ן החלו לעלות בצורה חדה, הריבית עלתה והלווים, שרובם מהשכבות החלשות, התקשו לעמוד בתשלומים ובסופו של דבר, הפסיקו לשלם ובנקים וחברות אשראי נותרו עם הלוואות חדלות פרעון. הדירות המשועבדות להם נותרו בעלות ערך הנמוך בהרבה מאותן הלוואות והביאו למצב שאין מה לעשות באותן הדירות!